אז איך הגעתי לפתוח את הסטודיו ולקרוא לעסק שלי בשם הזה?!

במקביל לסטודיו ולעולם האומנות והDIY אני מתעסקת ומשתלמת בעולם הנפש.

 

אחרי הלידה השניה שלי, שקעתי בדיכאון אחרי לידה.

לקח לי זמן להבין שמשהו עובר עליי ולקח זמן עד שידעתי לתת לזה שם.

באותה התקופה, ואופייני לדיכאון, לא היה לי חשק לכלום בטח לא ליצור או לעשות משהו בשביל עצמי.  עשיתי עצירה מהכל וטיפלתי בעצמי, ולאחר כמה חודשים .. בפורים של אותה שנה, לקחתי על עצמי 'פרוייקט' להכין תחפושות לכל המשפחה. זה היה פרוייקט כי ממש הייתי צריכה להניע את עצמי לעשות את זה.

תוך כדי העשייה, כבר התעורר בי משהו, הרגשתי לאט לאט כמה זה עושה לי טוב.

ההתעסקות עם חומרים , העשייה של משהו בעצמי, ההכנה עבור כל אחד מאיתנו.

ממש ככה שהזיכרון הטוב הראשון שלי מאותה שנה היה בפורים. זוכרת שאלו הפעמים הראשונות שהיו לי רגעי שמחה, אחרי כמה חודשים טובים של הרוב שחור.

משם זה המשיך ולאט לאט חזרתי להכין שרשראות ולמכור אותן ובהמשך לחשוב על רצון לעשות סדנאות לנשים בכלל ולנשים לאחר לידה בפרט, כדי לעשות להן טוב מתוך המקום האישי שלי שהיצירה עשתה לי ככ טוב לנפש והרימה אותי מהמקום בו הייתי.  

התחלתי בסדנאות DIY לנשים ויולדות. חברות שהשתתפו בסדרת מפגשים של 'בוקר יולדות'  שיתפו אותי שהסדנאות עשו להן הרבה טוב. הבנתי מהן שהיחס, הפרטים הקטנים, היציאה מהבית, המפגש עם נשים שעוברות את אותה תקופה מאתגרת בדיוק כמוהן, העשייה של משהו בעצמן, עבור עצמן. יציאה מהבית אל מעין בועת נחת , אל מקום שמוציא אותן מתפקידים. מתפקיד האמא או היולדת ונותן להן מקום עבור מי שהן, עבור הנפש שלהן. משהו עמוק ואמיתי שלא מקבל ביטוי בכל יום.

 

בזכות הפידבק שלהן, התחדדה לי העשייה שלי, השילוב בין האומנות לנפש.

 

יש כמה סיבות למה קראתי ככה לעסק אבל ברגע הזה, פתאום התחבר לי איך השם הזה, מבטא איך היצירה החזירה אותי לחיים שלי, בפשטות. כמה היא מוסיפה לי צבע וסיפוק.

וזה מה שאני רוצה לעניק גם לך בסדנאות שלי ובתכשיטים שאני יוצרת עבורך.